אותם 18 משתתפים, אותה מרצה ואותו תוכן – אבל סידור ישיבה אחר יכול לשנות לגמרי את הדינמיקה בחדר.
יש סדנאות שצריכות שיחה ואינטראקציה. יש קורסים שבהם המשתתפים צריכים מסך, שולחן ומקום לכתוב. ויש ימי הדרכה שמשלבים הרצאה, תרגול ועבודה בקבוצות.
הרבה פעמים סוגרים כיתת הדרכה לפי מספר המשתתפים ורק אחר כך חושבים איפה כולם יישבו. בפועל, כדאי לעשות בדיוק להפך: להבין מה הולך לקרות בחדר – ואז לבחור את הסידור שיתמוך בזה.
בשורה התחתונה
אין סידור ישיבה אחד שמתאים לכל סדנה או קורס.
- שורות מתאימות בעיקר להרצאה ותוכן פרונטלי.
- צורת ח׳ או U טובה כאשר רוצים קשר עין ושיחה.
- שולחנות בקבוצות מתאימים לתרגול ולעבודה משותפת.
- מעגל או חצי מעגל יכולים להתאים למפגש שבו השיח בין המשתתפים הוא חלק מרכזי מהתוכן.
הבחירה הנכונה מתחילה לא בשאלה "כמה כיסאות נכנסים?", אלא בשאלה "מה המשתתפים אמורים לעשות במהלך המפגש?"
למה סידור הישיבה משפיע יותר ממה שנדמה?
כשאנחנו נכנסים לחדר, המבנה שלו כבר נותן לנו רמז לגבי מה שעומד לקרות.
שורות שפונות למסך משדרות: עכשיו מקשיבים למרצה.
שולחנות של ארבעה או חמישה אנשים משדרים: הולכים לעבוד ביחד.
מעגל משדר: כולם חלק מהשיחה.
גם מחקרים בתחום חללי הלמידה מצביעים על קשר בין סידור הישיבה לבין דפוסי השתתפות ואינטראקציה. למשל, נמצא שבסידור חצי מעגלי נשאלו יותר שאלות מאשר בסידור מסורתי של שורות. עם זאת, חשוב לזכור שהחלל הוא רק חלק מהתמונה – גם סגנון ההנחיה, התוכן וגודל הקבוצה משפיעים.
לכן המטרה היא לא למצוא את הסידור "הכי טוב", אלא את הסידור שהכי מתאים למה שאתם רוצים שיקרה בחדר.
שורות – כשצריך פוקוס על המרצה והתוכן
הסידור הקלאסי עדיין עובד מצוין כשהמטרה העיקרית היא להעביר ידע.
הוא יכול להתאים ל:
- הרצאות
- הדרכות מקצועיות
- מצגות
- קורסים שבהם רוב הזמן עובדים מול מסך
- מפגשים עם מספר משתתפים גדול יחסית
היתרון ברור: כולם פונים לאותו כיוון, רואים את המרצה ואת המסך, ויש נקודת פוקוס אחת בחדר.
החיסרון הוא שכאשר רוצים לייצר דיון פתוח או עבודה בין המשתתפים, השורות עלולות להרגיש פחות טבעיות.
כלומר, אם רוב היום הוא "מרצה מול קהל" – שורות יכולות להיות בחירה טובה. אם בעוד עשר דקות אתם מתכננים להגיד לכולם "עכשיו תעבדו בקבוצות", כדאי לחשוב צעד נוסף קדימה.
צורת ח׳ או U – כשהמשתתפים צריכים לראות גם אחד את השני
זה אחד הסידורים השימושיים לסדנאות ולקבוצות שבהן יש הרבה שאלות, דיון ואינטראקציה עם המנחה.
המשתתפים עדיין יכולים לראות את המסך ואת המרצה, אבל הם גם רואים אחד את השני.
הסידור מתאים במיוחד ל:
- סדנאות מקצועיות
- הכשרות מנהלים
- מפגשי צוות
- קורסים אינטראקטיביים
- דיונים ולמידת עמיתים
היתרון הגדול הוא קשר העין.
מצד שני, צורת U דורשת יותר שטח משורות. לכן כיתה שיכולה להכיל מספר מסוים של אנשים בסידור פרונטלי, לא בהכרח תכיל את אותה כמות בצורה נוחה כאשר עוברים ל-U.
וזו בדיוק הסיבה שלא נכון לבדוק קיבולת רק לפי מספר הכיסאות.
שולחנות בקבוצות – כשצריך לעבוד, לא רק להקשיב
אם במהלך הסדנה המשתתפים צריכים לפתור משימה, לבנות משהו, לנתח מקרה או לעבוד יחד – כדאי שהחדר יעזור להם לעשות את זה.
שולחנות בקבוצות מתאימים ל:
- סדנאות מעשיות
- תרגילים קבוצתיים
- סיעור מוחות
- למידה מבוססת משימות
- ימי פיתוח ארגוניים
- הכשרות שבהן עוברים בין הסבר לעבודה עצמאית
בסידור כזה קל יותר לדבר בתוך הקבוצה ולשתף חומרים.
אבל גם כאן צריך לבדוק דבר קטן שעושה הבדל גדול: האם כשהמרצה חוזר לדבר כולם יכולים להסתובב בנוחות ולראות אותו ואת המסך?
סידור שעובד מצוין למשימה קבוצתית עלול להיות פחות נוח להרצאה של שעה.
מעגל או חצי מעגל – כשהשיחה היא חלק מהתוכן
יש מפגשים שבהם המרצה לא אמור להיות "בקצה הקדמי" של החדר.
בסדנאות מסוימות, תהליכים קבוצתיים, מפגשי פיתוח, NLP, אימון, פסיכולוגיה, קבוצות שיח ותכנים שבהם המשתתפים עצמם הם חלק משמעותי מהלמידה – מעגל יכול לעבוד מצוין.
המסר שהוא יוצר פשוט: אין שורה ראשונה ואין שורה אחרונה.
אבל גם מעגל הוא לא פתרון אוטומטי. אם המשתתפים צריכים מחשבים, לכתוב במשך זמן רב או לצפות הרבה במסך, ייתכן ששולחנות או סידור אחר יהיו נוחים יותר.
שוב – התוכן קובע את החלל, ולא להפך.
5 שאלות שכדאי לשאול לפני שמסדרים את הכיתה
לפני שאתם מחליטים איפה יעמוד כל כיסא, שאלו:
1. מה המשתתפים יעשו ברוב הזמן?
יקשיבו, ידברו, יתרגלו או יעבדו בקבוצות?
2. כמה אינטראקציה אני רוצה בחדר?
הרצאה של מרצה אחד דורשת סידור אחר מסדנה שמבוססת על דיון.
3. האם המשתתפים צריכים שולחן?
מחשב נייד, מחברת, חומרי עבודה ותרגילים דורשים שטח נוח.
4. כמה משתמשים במסך או במקרן?
צריך לוודא שכל משתתף יכול לראות אותו בלי להסתובב בצורה לא נוחה.
5. האם הסידור משתנה במהלך היום?
לפעמים הפתרון הטוב ביותר הוא חלל שמאפשר להתחיל בצורה אחת ולעבור לאחרת.
בפועל, אנחנו רואים ב-Mix Zone שלפעמים לקוח מבקש פשוט "כיתה ל-20 איש", אבל אחרי שמבינים מה בדיוק הולך לקרות בהדרכה, מגלים שהשאלה החשובה יותר היא איך נכון לסדר את אותם 20 משתתפים.
כיתת הדרכה טובה היא לא רק חדר שיש בו מספיק כיסאות. היא צריכה לאפשר למרצה להעביר את התוכן בדרך שמתאימה לו, ולמשתתפים להרגיש שנכנסו למקום שתוכנן עבור הפעילות שלהם.
שאלות נפוצות על סידור כיתת הדרכה
1. איזה סידור ישיבה הכי מתאים לסדנה?
אם הסדנה מבוססת על שיח ואינטראקציה, צורת U, מעגל או שולחנות בקבוצות יכולים להתאים. הבחירה תלויה בסוג הפעילות ובמספר המשתתפים.
2. איזה סידור מתאים להרצאה?
לרוב, סידור בשורות מאפשר לכל המשתתפים לפנות למרצה ולמסך ומתאים לתוכן פרונטלי.
3. האם אותו חדר יכול להכיל אותה כמות אנשים בכל סידור?
לא בהכרח. סידורי U, מעגל או שולחנות בקבוצות בדרך כלל דורשים יותר מרחב מאשר שורות צפופות.
4. מה מתאים לסדנה עם עבודה בקבוצות?
שולחנות המחולקים לקבוצות קטנות מאפשרים למשתתפים לעבוד יחד בצורה טבעית יותר.
5. כדאי להחליט על סידור הכיתה לפני יום ההדרכה?
כן. מומלץ לעדכן מראש את מתחם ההדרכה באופי הפעילות, במספר המשתתפים ובסידור הרצוי כדי שהחדר יהיה מוכן לפני שהם מגיעים.
מתכננים סדנה, קורס או יום הדרכה?
ב-Mix Zone תוכלו למצוא כיתות הדרכה בלוד ובמודיעין עם אפשרות להתאים את סידור הישיבה לאופי המפגש שלכם.
המטרה פשוטה: אתם מתמקדים בתוכן – ואנחנו דואגים שכל מה שמסביב יעבוד.
לתיאום סיור או לקבלת פרטים נוספים, צרו איתנו קשר.
